"מי שיידע לדבר עם מכונות ולא יפחד מהן - זה הדבר הבא": נטלי זוהר על מועדון הנשים שהפך לאימפריה, תמחור נכון וההבדל בין טרנד לאופנה חולפת

במסגרת הפרק החדש של פודקאסט 'בונים רחוק' בהנחיית מרב מילר ואביב כהן, התארחה חוקרת הטרנדים והחדשנות נטלי זוהר, מרצה באוניברסיטת רייכמן, מגישה ויוצרת תוכן ומייסדתWomen AI Club , לשיחה על הדרך שהובילה אותה מחדרי ההרצאות באקדמיה אל הקמת קהילת נשים שלומדות בינה מלאכותית, על המודל העסקי שמאחורי המיזם, ועל הדרך לזהות האם טכנולוגיה היא טרנד משמעותי או סתם להיט חולף

נטלי זוהר, שמלווה כבר שנים את שיח הטרנדים והחדשנות בישראל דרך הוראה, הרצאות בארגונים ומחקר עבור גופים גדולים כמו דואר ישראל ובנקים, הפכה בשנים האחרונות לאחד הקולות המובילים בכל הנוגע לבינה מלאכותית. לצד עבודתה האקדמית היא הקימה את מועדון "נשים לומדות ביחד כלי בינה מלאכותית", קהילה שצמחה מקבוצת זום קטנה לעסק עם למעלה מ-1,500 נשים משלמות. בפרק הנוכחי של 'בונים רחוק' היא תיארה בפני המנחים, מרב מילר ואביב כהן, את הרגע שבו הבינה ש–AI הוא לא עוד טכנולוגיה חולפת, את השיקולים שהובילו אותה להעלות את התעריף של חברות בקהילה שלה, ואת הכלי האקדמי שבעזרתו היא בודקת אילו טכנולוגיות הן טרנד אמיתי ואילו סתם fad שיעלם כלעומת שבא.

מהמחקר האקדמי לגילוי ChatGPT

זוהר מספרת בפרק כיצד הגיעה לעולם ה–AI לא דרך סקרנות מזדמנת, אלא דרך העבודה היומיומית שלה. במקביל להוראה ברייכמן היא עבדה בחברת המחקרBDO , שם ליוותה גופים גדולים כמו דואר ישראל, בנקים וחברות ביטוח שרצו לדעת "מה הדבר הבא". מהעבודה הזו, היא אומרת, "הפנמתי שהמרכיב הקריטי ביותר בעולם הטרנדים הוא מהירות התגובה". כשההכשרה הזו הייתה בעיצומה, הגיע ChatGPT וזוהר מתארת רגע של הבנה ברור: "לא מדובר בעוד כלי טכנולוגי חולף, אלא בטכנולוגיה שעומדת לשנות את אופן העבודה והחיים, ולצדה נפתחת הזדמנות עסקית של ממש". בעקבות התובנה הזו היא עזבה את עולם המחקר המוסדי לטובת תחום שדורש קצב מהיר וגמישות, ומאז היא ממשיכה להרצות בפני ארגונים על בינה מלאכותית וחדשנות, כפי שהיא מגדירה זאת, "חדשנות על סטרואידים".

מפודקאסט קטן לקהילה של אלפי נשים

מהצעד הזה נולד תחילה פודקאסט בשם Pas Normal שאותו הקימה זוהר יחד עם שותפתה מורן רוזנבאום מגוגל, ובו ראיינו את השתיים נשים חדשניות מתחומים שונים. עד מהרה הבינו השתיים שכדי להמשיך ולסקר את עולם ה–AI הן עצמן צריכות ללמוד אותו, וכך עלה הרעיון: להזמין נשים נוספות ללמוד יחד את הכלים החדשים. כך נולד מועדון 'נשים לומדות ביחד כלי בינה מלאכותית', "שהחל כקבוצת לימוד קטנה שנפגשה בזום פעמיים בחודש, בתשלום סמלי של כ-35 עד 40 שקלים לחודש שנועד בעיקר לכסות עלויות. עם הזמן התרחב המיזם לכדי אירועים פיזיים, בשיתוף עם Google for Startups ולקהילה שמונה כיום למעלה מ-1,500 נשים משלמות, שדורשות באופן שוטף עוד ועוד קורסים בתחומים מגוונים, מנדל"ן ועד יצירת תוכן", מספרת זוהר.

למה נשים לומדות טוב יותר עם נשים

זוהר מרחיבה על התופעה שאפיינה לדבריה את הצמיחה של המיזם: "תחושת נוחות גבוהה יותר שמפתחות נשים כשהן לומדות טכנולוגיה זו לצד זו, כולל נכונות רבה יותר לשאול שאלות, לטעות בפומבי ולתמוך זו בזו. הדינמיקה מוכרת מקבוצות ריצה נשיות, שם נשים מרגישות בנוח יותר לרוץ עם נשים אחרות". כדי להמחיש את הנקודה, זוהר מזכירה מחקרים היסטוריים "שהראו כיצד מורות נהגו בעבר להעדיף בנים בכיתה, למשל בהצבעות, עד שבנות רבות פיתחו נטייה 'לסתום' במרחבים מעורבים. סביבה נשית בלבד יכולה לשחרר את אותה נטייה ולעודד השתתפות פעילה ואמיתית יותר בתהליך הלמידה".

דמי רצינות: איך העלאת מחיר חיזקה את העסק

חלק מרכזי בשיחה מוקדש למודל העסקי שמאחורי המיזם. זוהר מתארת החלטה שבמבט ראשון עשויה להיראות מנוגדת להיגיון: העלאת מחירים במקום הוזלה שלהם, כדי לעודד נרשמות נוספות. לדבריה, "הצוות זיהה תופעה שבה נשים רבות נרשמות למועדון אך לא ממש נכנסות להשתמש בתכנים, וזאת מתוך תחושת סיפוק שמגיעה כבר מעצם ההרשמה, בדומה למנוי חדר כושר שלא תמיד מנוצל". ההחלטה להעלות את המחיר נועדה ליצור "דמי רצינות" גבוהים יותר, שמעודדים שימוש בפועל בתמורה ששולמה עליה. להפתעת הצוות, המהלך לא פגע משמעותית בהיקף ההרשמות, ואף חיזק את המיתוג ואת איכות השירות. "בחרנו גם באופן מודע להימנע משימוש בבוטים במענה ללקוחות, מתוך רצון להתבדל מהתחרות הרבה בשוק הקורסים והסדנאות בתחום ה–AI באמצעות מענה אנושי בלבד". זוהר מסכמת את הנקודה בקביעה כי "נשים וכסף הם עדיין תחום שדורש עבודה תודעתית, ושהבנה כי מגיע לך לקבל תמורה הולמת עבור מה שאת נותנת היא קפיצת מדרגה משמעותית, גם עבור העסק וגם עבור מי שמנהלת אותו".

טרנד או fad? המבחן של נטלי זוהר

לקראת סיום השיחה זוהר חוזרת לכובע האקדמי שלה ומציגה כלי שמסייע להבחין בין טרנד אמיתי לבין fad (אופנה חולפת), כמו הספינרים שהיו אופנתיים ונעלמו כלעומת שבאו. לדבריה, "תופעה נחשבת לטרנד רק אם היא משנה התנהגות בפועל, בין אם צרכנית, חברתית או תרבותית, ורצוי שהשפעתה תיגע בלפחות שלושה תחומי חיים שונים, כמו אופנה, עיצוב, פיננסים או נדל"ן". לפי המבחן הזה, קובעת זוהר, בינה מלאכותית עומדת בקריטריונים בבירור, משום שהיא כבר משפיעה על אופן העבודה, הפנאי, ההתייעצות ואפילו עולם הדייטים.

מה הלאה? סוכני AI, טכנולוגיה לבישה ורובוטים בבית

זוהר סוקרת גם מגמות טכנולוגיות שלדעתה יתחזקו בשנים הקרובות. מצד אחד, טכנולוגיה לבישה כמו משקפיים חכמים שמקליטים ומגיבים בזמן אמת; מצד שני, מגמה נגדית של דיטוקס דיגיטלי וחזרה לספרים ולריטריטים, שהופכים לדבריה לאט לאחד הדברים הטרנדיים ביותר שיש. היא מתייחסת גם להתפתחות סוכני ה–AI, ה"אייג'נטים", כשלב הבא המשמעותי בתחום, ומעריכה כי "גם עצמאים וגם שכירים ייאלצו ללמוד "לדבר עם מכונות" כדי להישאר רלוונטיים בשוק העבודה". לדבריה, "מדובר בעולם שבו כל אדם ינהל צי של סוכני AI אישיים, לשירות לקוחות, למכירות ולפרסום, מבלי שהדבר יבטל את הצורך במגע האנושי ובעוזרות אישיות מבשר ודם". לצד זאת, זוהר מתייחסת גם להתפתחות הרובוטיקה הביתית, "ולעתיד הקרוב שבו רובוטים ביתיים יבשלו ויכבסו, בעלות של עשרות אלפי דולרים בלבד".