איך מנווטים במים הסוערים של ענף הבנייה?
ראול סרוגו מסכם קדנציה מלאת טלטלות ומצביע על האתגרים העתידיים

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בונה הארץ היוצא, בראיון בכורה לאחר סיום תפקידו, מספר על שש שנים של טלטלות בענף הבנייה, על האתגרים העצומים שניצבו בפניו ועל הכשלים המערכתיים המונעים פתרון למשבר הדיור בישראל. צפו בפרק הבכורה של תוכנית הרדיו 'רואים רחוק', אשר תעסוק בהשקעות נדל"ן, פיננסים, שוק הנדלן ביוון ואיך לבנות עתיד כלכלי בישראל 2025

בתכנית הבכורה של תכנית הרדיו "בונים רחוק" של בהנחיית אשת התקשורת מרב מילר ומייסד ומנכ"ל פאלמו אביב כהן, התארח ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בונה הארץ היוצא, אשר שפך אור על תקופה מורכבת ורוויית משברים בענף הבנייה הישראלי. את שש שנות כהונתו הוא מתאר בתור "ספינה ענקית, נושאת מטוסים ששטה במים סוערים מאוד", בה חווה ממערכות בחירות מרובות, דרך מגפת הקורונה, ממשלות מעבר לא מתפקדות, חוסר יציבות שלטונית והמחאה החברתית, ועד מלחמת חרבות ברזל. כעת, על רקע עזיבת התפקיד ולפני כניסתו לתפקיד של מחליפו, רוני בריק, סרוגו אומר כי "מנהיג צריך לדעת מתי ללכת, על מנת שהארגון ימשיך להיות חי, נושם ובועט".

בין הקורונה למלחמה – האירועים המשמעותיים שהשפיעו על ענף הבנייה

סרוגו מציין כי משבר הקורונה ומלחמת חרבות ברזל היו אירועים מכוננים שהשפיעו עמוקות על ענף הבנייה. עם זאת, הוא מבחין בתגובה שונה של הממשלה בשני המשברים. בעוד שבמהלך הקורונה, הממשלה אפשרה לענף הבנייה להמשיך לפעול כענף חיוני, תוך שמירה על רציפות תפקודית ואף חיסון העובדים הפלסטינאים שהיוו כוח עבודה משמעותי, הרי שבמלחמת חרבות ברזל הענף מדשדש. לדבריו, היעדרם של כ-100,000 עובדים פלסטינאים והכניסה האיטית של כ-25,000 עובדים זרים בלבד בתוך שנה וחצי, מהווים פגיעה קשה בכוח האדם הזמין.

לדברי סרוגו, המשמעות המיידית של המחסור בעובדים היא התמשכות הבנייה ואי התחלת פרויקטים חדשים על ידי היזמים. כתוצאה מכך, למרות ירידה בביקושים לדירות בזמן מלחמה, מחירי הדירות ממשיכים לעלות, כאשר עליית מחירי השכירות בערים רבות ברחבי הארץ היא עדות נוספת למצוקת ההיצע. הוא מציין כי אפילו מכרזים על קרקעות במרכז הארץ, כמו בשדה דב בתל אביב, הראו ירידה של כ-40% במחיר שהוצע, בין היתר בשל עלויות המימון הגבוהות, המלחמה, התמשכות הרגולציה, היעדר העובדים והתייקרות תשומות הבנייה.

סרוגו מתייחס גם לקשיים של היזמים, קטנים כגדולים, הנובעים מהמצב. הוא מסביר כי התייקרות תשומות הבנייה, בין היתר בשל שיבושים בשרשרת האספקה העולמית ומלחמות כמו באוקראינה, ועליית הריבית, מקשים על כדאיות הפרויקטים. הוא מקווה שהריבית תרד בקרוב על מנת להקל על חסמי הצמיחה.

"התאחדות הקבלנים רואה את ענף הבנייה במבט רחב ותוך התחשבות ברוכשי הדירות"

בכל הנוגע לממשק שבין התאחדות הקבלנים לממשלה, סרוגו מדגיש כי ההתאחדות היא גוף מקצועי ממלכתי, הרואה את ענף הבנייה במבט רחב, תוך התחשבות גם ברוכשי הדירות. לדבריו, ההתאחדות משמשת כיועץ לממשלה במטרה לקדם החלטות נכונות, והממשלה והכנסת מעריכות זאת. כדוגמה להישגים בתקופתו, הוא מציין את הכנסת נציג של ההתאחדות למועצה הארצית לתכנון ובנייה. עם זאת, הוא מציין כי לא תמיד הממשלה מקשיבה לעמדתם, כפי שקורה בנוגע להמשך תוכנית "מחיר מטרה", שלדעת ההתאחדות אינה פתרון אמיתי למשבר הדיור.

המפתח למשבר הדיור: "פשוט לבנות יותר"

סרוגו מדגיש כי המפתח לפתרון משבר הדיור הוא "פשוט לבנות יותר", לדבריו. הוא מצביע על מספר סיבות לכך שלא בונים מספיק, ביניהן מחסור בעובדים ובעיות רגולציה. לדברי סרוגו, בעיית העובדים תיפתר בקרוב, אך מביע חשש כי הקצב הנוכחי של כניסת עובדים זרים (כ-2,000 בחודש) איטי מדי ולא יאפשר מענה מהיר לצורך, במיוחד בשיקום הצפון. הוא קורא לתעדוף הקצאת העובדים לשיקום הצפון לפני בנייה במרכז.

החסמים בדרך – חוסר תיאום בין גופים ממשלתיים ואתגרים בהבאת עובדים זרים

סרוגו מצביע על חוסר תיאום בין גופים ממשלתיים שונים כגורם נוסף המעכב את הבנייה. הוא מזכיר את הצורך בגוף אחד מרכזי בעל סמכויות ברורות שיקדם את שיקום הדרום והצפון, בדומה ל"מטה הדיור" שהיה קיים בעבר. הוא מציין כי כל ממשלות ישראל מאז 2007 נכשלו בהתמודדות עם שוק הדיור בשל חוסר בהיצע, כאשר הביקוש השנתי עומד על כ-70 עד 90 אלף בתי אב חדשים, ובפועל נבנות כ-50 אלף דירות בלבד. הוא מדגיש כי הפתרון תלוי בעיקר ברגולטור ובממשלה, אך חוסר תיאום בין שרי השיכון, הפנים והאוצר, וגורמים נוספים, מקשה על קידום פתרונות.

סרוגו מתייחס גם למאמצי ההתאחדות להביא עובדים זרים במודל "עסקים לעסקים"(B2B) , בו חברות כוח אדם ישראליות יתקשרו ישירות עם ספקי כוח אדם בחו"ל. הוא מציין כי הממשלה מתנגדת לכך בשל חששות ממשרד המשפטים לגבי שחיתות וסחר בבני אדם, למרות שלדעתו הפתרון לשחיתות הוא אכיפה ולא שינוי השיטה. הוא מוסיף כי הבירוקרטיה והרגולציה המסובכת סביב הבדיקות הביטחוניות ואישורי העבודה מקשות על הבאת עובדים מיומנים, כמו אלה שעבדו במדינות המפרץ. הוא קורא לקצר את הרגולציה במצב החירום הנוכחי על מנת להביא את העובדים הדרושים.

סרוגו מתאר את מאמצי ההתאחדות להשפיע על מקבלי ההחלטות באמצעות יצירת הסכמות בין חברי כנסת ומשרדי ממשלה. הוא מציע פתרונות שונים, ביניהם מתן הטבות מס לחברות שיבצעו פרויקטים של פינוי בינוי בפריפריה, על מנת ליצור כדאיות כלכלית בפרויקטים אלה. הוא מציין כי מודל זה פועל בהצלחה בארצות הברית בתחום הדיור בר השגה.

"אני רואה בתקופה שלי בתפקיד בתור זכות גדולה ויש לי סיפוק רב מהעשייה למען הענף"

בסיום הראיון, סרוגו משתף בתחושותיו לאחר סיום תפקידו. לדבריו, "אני רואה בתקופתו זכות גדולה וחש סיפוק רב על העשייה למען הענף. אני אתגעגע לתפקיד, אבל מרגיש כעת זקוף יותר".

דבריו של סרוגו מציירים תמונה מורכבת של ענף הבנייה בישראל, ענף החווה טלטלות רבות וניצב בפני אתגרים עצומים. הוא מצביע על כשלים מערכתיים ועל חוסר תיאום בין גורמים שונים כמעכבים משמעותיים בפתרון משבר הדיור, ומדגיש את הצורך בפעולה ממשלתית נחושה וממוקדת על מנת להגדיל את ההיצע ולייצב את השוק.