"עבדת מספיק קשה כדי לבקש את הכסף, מגיע לך": יעל גולדמן על דוגמנות, יזמות ועצמאות כלכלית

בפרק מרתק נוסף של פודקאסט 'בונים רחוק' בהנחיית מרב מילר ואביב כהן, התארחה הדוגמנית והמנחה יעל גולדמן לשיחה גלויה על שנים ארוכות בתעשיית האופנה, המעבר מפרזנטורית ליצרנית מוצרים משלה, וההחלטות הכלכליות שליוו אותה מגיל צעיר. "אני לא מחשיבה את עצמי מישהי פריבילגית, לא גדלתי בבית שהביאו לי, קנו לי, עשו לי", אמרה. "מגיל 21 אני משלמת משכנתאות רק כדי שיהיה לי, לשרוד ולהתקדם"

יעל גולדמן, שנחשבת לאחת הדוגמניות הוותיקות והבולטות בתעשייה, מלווה את הקהל הישראלי כבר יותר משני עשורים, מאז שהחלה לדגמן מיד לאחר שירותה הצבאי. בשנים האחרונות היא מרחיבה את פעילותה, מהנחיית טלוויזיה ועד ליצירת מוצרים משלה, ולצד זאת מקדישה זמן לעבודה כדולה מתנדבת. בפרק הנוכחי של 'בונים רחוק' היא תיארה בפני המנחים את המסלול המקצועי שעברה, את הגבולות שהיא מציבה ברשתות החברתיות, ואת הגישה הכלכלית שליוותה אותה מאז קנתה את דירתה הראשונה.

"התחלתי לדגמן בגיל מבוגר, יחסית לנערות שמתחילות בגיל 14"

גולדמן נשאלה על תחילת דרכה בתחום הדוגמנות, שאותה החלה רק לאחר השירות הצבאי, גיל שנחשב מאוחר יחסית בתעשייה שבה נערות רבות מתחילות עוד בגיל 14. "התחלתי אחרי הצבא, לדוגמנית היום את בת 23, זה לא רק שזה לא צעיר, זה מבוגר", אומרת גולדמן בחיוך. את העובדה שעד היום היא עוסקת בדוגמנות, היא מייחסת "לאבולוציה של התחום" ולמראה שהצליחה לשמור עליו. לדבריה, היא ממשיכה להיות רלוונטית ועמוסה בהצעות עבודה, "הייתי רוצה לנסות לעשות עוד דברים, אבל אין לי זמן אליהם כי אני עדיין מאוד עמוסה".

"אני לא רק הפנים, אני עומדת מאחורי המוצר"

חלק מרכזי בשיחה עסק במעבר של גולדמן מלהיות פרזנטורית ומגישה לכתובת עצמאית שמפתחת מוצרים משלה, בהם קולקציית ביגוד ומיזם חדש בתחום הג'ינסים. "אני כבר לא רק הפנים, אלא אני עושה את המוצר", סיפרה, "ועד שהבנתי את הידע שלי ואת הכוח שלי, לקח זמן". בהקשר הזה היא לא נמנעה מלהעביר ביקורת על גל היזמיות הצעירות ברשתות החברתיות, שלטענתה לעיתים מדלגות על שלב צבירת הניסיון. "היום כל מישהי שלא יודעת אפילו מי היא, כבר יש לה מותג של איפור, ואתה יודע כמה זמן היא השתפשפה בתחום עד שהיא יצרה מוצר ועבדה עליו? היום זה מרגיש כזה, יש לי מאה אלף עוקבים, יאללה בואי נפתח חנות". את ההבדל היא מסבירה גם דרך הפריזמה של הדור שלה:."יש איזה משהו בדור שלנו שהוא דור יותר צנוע, ולוקח הרבה מאוד זמן להבין שאנחנו גם יכולות".

"זה אפס אותנטיות"

גולדמן, שמגדירה את עצמה כמי שאוהבת לצלם עוד מילדות, הבהירה שהחיבור שלה למצלמה לא מתורגם לחשיפה מלאה של חייה האישיים. "אני נורא אוהבת לצלם, אני מבינה קומפוזיציה וצבעוניות ויש לי עין אסתטית", סיפרה גולדמן. "לדבר מול המצלמה זה משהו שאני טובה בו, אבל יש לי איזה מחסום. אני לא אבכה מול המצלמה, מאוד קשה לי לשתף רגעים. אולי זו טעות, אבל לא הכול צריך להיות חשוף". לדבריה, היא רואה בתיעוד של רגעי משבר או בכי ניסיון להיראות אותנטית שמחטיא את המטרה. "אם את בוכה את לא מרימה מצלמה. יש גם איזה משהו בשיתוף יתר, בלרצות את הקהל בשביל לייקים. זה לא מדבר אליי, אני לא במגרש הזה, לצערי ולשמחתי".

"תמיד היה לי חשוב להיות עצמאית כלכלית"

בהמשך השיחה סיפרה גולדמן על התפיסה הכלכלית שמלווה אותה מגיל צעיר, ועל ההחלטה שהיא מגדירה כמשמעותית ביותר בחייה, רכישת דירתה הראשונה. "תמיד היה לי מאוד חשוב להיות עצמאית כלכלית מגיל מאוד מאוד צעיר, בגיל צעיר כבר קניתי דירה ראשונה, נורא היה לי חשוב להגדיר את עצמי", אמרה, "זה חלק מהזהות שלי כבן אדם, פסיכולוגיה בשקל, קשור לבית שהגעתי ממנו". היא סיפרה שגדלה בבית שבו הציבו דגש על תארים אקדמיים, דבר שלא סיפקה. "אצלי בבית צריך תואר, ולי אין תואר. אבל היה לי כל הזמן חשוב להתקדם בעבודה ולהרוויח וגם לדרוש יותר, וזה משהו שלנשים יותר קשה". גם כיום, היא מודה, הבקשה על תשלום גבוה עדיין מלווה אותה במבוכה מסוימת: "אני מתכווצת בכיסא כשמבקשים עליי הרבה כסף, ואז אני אומרת לעצמי, עבדת מספיק קשה כדי לבקש את הכסף, מגיע לך, את מספיק מקצוענית כדי לדעת שזה מגיע לך". את אותה גישה היא מנסה להנחיל גם לבנותיה, בנות ארבע עשרה ושתים עשרה, שעבדו בקיץ האחרון והרוויחו כסף שהופנה לחיסכון.

"צריך להעז ולקפוץ למים"

לקראת סיום השיחה נשאלה גולדמן איזו עצה הייתה נותנת לעצמה הצעירה, בת ה-21 שהשתחררה זה עתה מהצבא. תשובתה הייתה חד משמעית: "להעז ולקפוץ למים. אני מרגישה שכל הזמן אנחנו נורא מפחדים – לא לעשות, לא לקפוץ, איך נסתדר? והנה עכשיו אני זוממת על משהו ממש לעשות את כל השיפט הזה, וזה נורא מפחיד, אבל בסוף זה מסתדר. ברגע שאתה מחליט שאתה עושה את זה, אז זה מסתדר". את הדברים היא חתמה במסר שחוזר לאורך כל השיחה, שההצלחה שנראית כלפי חוץ מסתירה עבודה קשה ועקבית. "אנשים חושבים שהם רואים את ההצלחות, הם לא רואים את הכישלונות. תעזי".