מעמדת הטלמרקטינג לעשרות פרויקטים בארץ ובחו"ל: ניר שמול בונה מציאות חדשה

ניר שמול, מנכ"ל שניר והחברה לפיתוח והתחדשות עירונית, הגיע לתוכנית הרדיו 'בונים רחוק' לשיחה עם מרב מילר ואביב כהן. בראיון מספר שמול על הדרך הארוכה שעבר מטלמרקטינג ועד להובלת עשרות פרויקטים של נדל"ן והתחדשות עירונית, על השקעות חכמות בחו"ל, על פילנתרופיה כדרך חיים – ועל תחושת שליחות שמלווה אותו מילדות

בפרק הנוכחי של תוכנית הרדיו 'בונים רחוק' בהנחיית מרב מילר ואביב כהן, התארח ניר שמול, מנכ"ל שניר והחברה לפיתוח והתחדשות עירונית, כדי לדבר על הרקע שלו, על מיזמיו העסקיים בישראל וביוון, על פעילותו הפילנתרופית ועל השקפותיו בנוגע לשוק הנדל"ן והחברה בישראל.

"התחלתי מטלמרקטינג": הדרך הארוכה מגינדי לעצמאות

שמול עוסק בנדל"ן משנת 2001, בין היתר במשך עשור בחברת גינדי, וכיום הוא מכהן בשני תפקידי מנכ"ל: האחד של החברה לפיתוח והתחדשות עירונית, המתמקדת בהשבחת קרקעות עבור בעלי דירות באמצעות פרויקטים גדולים של התחדשות עירונית ברחבי ישראל, והשני של חברת שניר, העוסקת בשיווק פרויקטים נדל"ניים בארץ ובחו"ל.

במבט לאחור על תחילת דרכו, שמול נזכר שהתחיל בטלמרקטינג, התפקיד הזוטר ביותר. הוא זוכר את הפרויקט הראשון שלו, גינדי פארק בחולון. במשך השנים התקדם בתפקידים שונים בגינדי, כולל נציג מכירות, מנהל מכירות, מנהל מכירות ארצי, מנכ"ל שיווק וסמנכ"ל פיתוח עסקי, ומתאר את שנותיו שם כ"מדהימות" ומביע הערכה עמוקה למשפחת גינדי הן ברמה המקצועית והן ברמה האישית.

התחדשות עירונית כהגשמת חלום אישי וקולקטיבי

שמול מאמין שהתחלה מלמטה מספקת את הבסיס הטוב ביותר. הוא מרגיש שהעובדה שביצע בעצמו כמעט כל תפקיד בתחום הנדל"ן מאפשרת לו להבין ולהוביל את הצוותים שלו ביעילות. הוא מדגיש את חשיבות העבודה הקשה לצורך התקדמות ומציין שתמיד ניצב בפני אתגרים בחייו. גם כניסתו להתחדשות עירונית נבעה ממניע אישי, לאחר שגדל בדירה קטנה ברמת גן שהיתה מיועדת להתחדשות עירונית. משפחתו עברה לבסוף לבית חדש לאחר תהליך של שנים רבות. בתקופתו בגינדי, הוא ניסה לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית, אך החברה העדיפה מיזמים מהירים יותר. שיחה עם האדריכל גיל שנהב, שהיה מעורב בפרויקטים רבים של גינדי ועסק גם בהתחדשות עירונית, הציתה את התעניינותו בתחום. לאחר שעזב את גינדי בסוף 2011 וסיים את התואר השני שלו בוורטון, שמול יצר קשר עם שנהב, מה שהוביל לרכישת מניות בחברת הפיתוח וההתחדשות העירונית. מאז 2011 הוא מכהן כמנכ"ל חברה זו, וב-2013 הפך גם למנכ"ל שניר. חברת ההתחדשות העירונית שלו מתמקדת בהשבחת ערך הקרקע עבור בעלי דירות בפרויקטים של פינוי בינוי ומנהלת 30 פרויקטים במקביל במרכז הארץ, ירושלים, הצפון והדרום. הוא רואה בעבודתו בהתחדשות עירונית הגשמה של חלומו כילד לבית חדש, כעת עבור רבים אחרים.

עזיבת גינדי – פרישה בשיא לטובת יזמות מהלב

כשנשאל על מניעיו לעזוב תפקיד מוצלח בגינדי, שמול מסביר שהוא הרגיש שהגיע ל"תקרת הזכוכית" שלו שם. הוא מאמין בפרישה בשיא וחש שהישארות ארוכה יותר עלולה היתה להסתיים בצורה פחות טובה, למרות הצמיחה המקצועית והכלכלית המשמעותית שחווה. היתה לו תחושת בטן שזה הזמן הנכון להתקדם, גם ללא עבודה אחרת באופק. הוא נזכר שהפרויקט השיווקי העצמאי הראשון שלו היה מרכז מסחרי של 1000 מטרים בצור יצחק, בניגוד חד לפרויקטים הגדולים שניהל בגינדי. בפרויקט זה, הוא היה איש המכירות, אחותו לירון היתה הטלמרקטרית שלו, והוא אפילו עשה בעצמו את השיווק מדלת לדלת. התשוקה הזו לבנות משהו משלו מאפס היתה כוח מניע מרכזי, אפילו יותר מרווח כספי. הוא מעריך את תחושת העצמאות ואת היכולת לעשות טוב לאנשים, דבר שמניע אותו מאוד.

כשעסקים והפילנתרופיה נפגשים

לגבי ניהול הזמן שלו, כולל מעורבותו בפעילות הצדקה, שמול מציין שהוא לא מרגיש שעבד יום אחד בחייו כי הוא אוהב את מה שהוא עושה. הוא שומר על גישה חיובית ונמנע מהשוואה עצמו לאחרים, מטפח גישה של נדיבות ונתינה. רצונו לעזור לאחרים נובע מחינוכו ומחוויותיו בצבא. במהלך שירותו כקצין מיון בבקו"ם, הוא נחשף לפערים משמעותיים בחברה הישראלית, ונזכר במקרים בהם לחיילים לא היה אפילו הסכום הדרוש לנסיעה הביתה. הוא החליט שאם אי פעם יהיו לו האמצעים, הוא ינסה ליצור הזדמנויות שוות יותר. בין השנים 2010-2020, קרן הצדקה שלו התמקדה בחינוך, והפעילה תוכנית הוליסטית עם עיריות שונות, תוך מתן תמיכה כספית וחונכות למאות ילדים ממשפחות מעוטות יכולת, שחלקם אף הפכו לקצינים. יזמי נדל"ן שימשו גם הם כמנטורים, וחשפו את הילדים הללו להזדמנויות עסקיות. כשמגפת הקורונה החלה במרץ 2020, אוניברסיטת תל אביב, שותפה מרכזית ביוזמה, השעתה את פעילותה. במקום להיאבק בהחלטה זו, שמול ראה בכך הזדמנות לעשות שינוי. באפריל 2020 הושקה קרן צדקה חדשה המתמקדת במתן צרכים בסיסיים ותמיכה לכל נזקק, חלוקת סלי מזון, סיוע בחיפוש עבודה ומתן חפצים חיוניים, בעיקר על ידי מתנדבים. הוא מאמין שזו אחריות של כולם ליצור הזדמנויות שוות.

משקיעים ביוון – הזדמנות כלכלית עם אחריות

בנוגע להשקעה ביוון והשקעות ישראליות ביוון, שמול מציין את מומחיותו של אביב כהן. כאחד שעוסק בשיווק ובנדל"ן שנים רבות, הוא רואה את חברתו של אביב כהן כטובה ביותר הפועלת כיום באתונה, ומדגיש את הבנתו, ידיעתו וניתוחו המקצועי בנדל"ן ביוון. שמול מציין שבעקבות יוקר המחיה הגבוה בישראל, ישראלים רבים נמשכים לנגישות הנכסים ביוון שמחירם נע בין 500,000 ל-800,000 שקל. היכולת להציג רקורד וניסיון היא קריטית להתגברות על החשש של ישראלים מניצול, מה שאכן קרה בכמה מיזמי נדל"ן בחו"ל, למרבה הצער. פאלמו, לדבריו, מאפשרת לספק את הביטחון הזה. הוא מכיר ביציאה המשמעותית של הון ישראלי להשקעות בחו"ל, דבר המעורר בו דאגה כישראלי. הוא נזכר שבעבר מיזמי נדל"ן בינלאומיים דרשו נסיעות מרובות, בעוד שכיום 80-90% מהעסקאות מתבצעות ללא צורך בטיסות, לעתים קרובות על בסיס מצגות בלבד. לנוכח המחירים הגבוהים בישראל, האפשרויות הזולות יותר ביוון מהוות אלטרנטיבה מעשית. בין היתר, שמול מציין את האבסורד בכך שכיום קל לו יותר לקנות ולמכור דירה בחו"ל מאשר בישראל.

מילואים וסולידריות: סיוע לאלפי משפחות מפונים

שמול משתף בחווייתו האחרונה במהלך אירועי אוקטובר, ומגלה שהוא עדיין בשירות מילואים, לאחר ששירת למעלה מ-450 ימים. באותה שבת בבוקר, הוא קיבל טלפון מחברת הכנסת לשעבר נירה שפק, תושבת כפר עזה, שהפצירה בו לפתוח את קבוצת הווטסאפ שלו, "מלאכי שניר". למרות שמעולם לא פתח את הקבוצה בשבת לפני כן, הוא חש בדחיפות. שפק צפתה שהמדינה עלולה לא להגיב מספיק מהר כדי לסייע לתושבי עוטף עזה שיידרשו להתפנות. היא ביקשה ממנו לפנות לאנשים במרכז הארץ לארח את העקורים. שמול, שהסס תחילה בשל שמירת השבת, פתח לבסוף את הקבוצה. תוך 44 דקות, הצטרפו לקבוצה 1024 משפחות, ובתוך יום אחד, חמש קבוצות סייעו בכ-5000 אירוחים של אנשים מאזורי הלחימה. לסיום, הוא מדגיש את הסולידריות המדהימה של אנשים רגילים שפתחו את בתיהם למפונים.