"לא התקבלתי לשום דבר בארץ, אז הלכתי להרווארד": יניב ריבלין על הדרך מקצרין ל-Bird ולרשימת רבי המכר

במסגרת הפרק הנוכחי של פודקאסט 'בונים רחוק' בהנחיית מרב מילר ואביב כהן, התארח יניב ריבלין, יזם, משקיע וסופר שהקים את תחום הקורקינטים השיתופיים בישראל, לשיחה על ילדות בקצרין, על הדרך להרווארד עם פסיכומטרי של 542, ועל הלילה שבו רכש שני קורקינטים כדי לבדוק אם הוא מתחבר למוצר. "אין מתקן שעליתי עליו בלונה פארק של החיים והצטערתי שעליתי עליו"

יניב ריבלין גדל בקצרין, למד מדעי המדינה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית ובהמשך מדיניות ציבורית וממשל בהרווארד, ועבד חמש שנים בקרן שוסטרמן. ב-2018 הביא את Bird לתל אביב, ושימש בהמשך גם מנהל הקשרים עם ממשל של החברה בעולם. לפני כארבע שנים עזב וכתב את הספר 'החיים כסטארטאפ: על יזמות כדרך חיים', שהגיע למקום הראשון בישראל ברשימת רבי המכר של ספרי העיון. בשלוש השנים האחרונות הוא עוסק בהקמת חברת השקעות שמשקיעה בעסקים קטנים ובינוניים בפריפריה. בפרק הנוכחי של 'בונים רחוק', בהנחיית מרב מילר ואביב כהן, ריבלין מספר על הדרך, ובעיקר על התפיסה שמלווה אותו לאורכה: החיים הם פורטפוליו, והמטרה היא לאסוף בו כמה שיותר חוויות.

"עד הצבא לא ידעתי בכלל שאני מהפריפריה"

ריבלין סיפר בשיחה על קצרין, העיירה ברמת הגולן שבה גדל, ותיאר אותה במונחים שונים בתכלית מאלה שמקובל להשתמש בהם כשמדברים על הפריפריה. "אני תמיד אומר שעד הצבא לא ידעתי בכלל שאני מהפריפריה. הייתי במרכז העולם", סיפר. את הספר שלו הוא פותח בפרק על קצרין, שנושא את הכותרת "כוכב של מרחבים ירוקים". "אם מבריזים מבית ספר בתל אביב אז הולכים לים, ושם אתה הולך לזוויתן", הוא אמר, והוסיף שמבחינתו הכול עניין של מסגור: "אפשר להסתכל על המקום הזה כחיסרון, ואפשר להסתכל עליו כלונה פארק שלם של מתקנים שאפשר לעלות עליהם".

"החיים זה פורטפוליו"

איך ילד מקצרין מגיע להרווארד? "עם פסיכומטרי 542, בגרות בינונית ו-3 יחידות מתמטיקה", פירט ריבלין. הוא גם לא עבר מבחני TOEFL ו GRE-והציון שקיבל בהם היה לדבריו "הכי גרוע שאי פעם מישהו קיבל". מה שעבד, הוא מסביר, הוא ההבדל בשיטת הקבלה: "בהליך הקבלה בארה"ב רואים אותך הוליסטית, ויש לך שלושה מכתבי המלצה".

את אחד המכתבים האלה השיג בכנסת, אחרי שהחליט לעשות התמחות אצל יעקב מרגי מש"ס, דווקא במקום שהיה רחוק מהעולם שלו. "רוב האנשים הולכים במה שהם כבר מכירים", אמר. "כשכולם הולכים לימין, תנסו ללכת לשמאל". לדבריו, המכתב הראה שהוא יודע לצאת מאזור הנוחות ולקחת סיכונים, וזה נתן לו משקל גדול יותר מהציונים. הוא מציע לצעירים לעשות התמחויות ולא לבלות עוד שעה בספרייה, ומספר שביום הראשון בהרווארד אמר להם דיקן הסטודנטים שמי שיוצא עם ציונים של 95 ו-100 כנראה עשה משהו לא נכון. "80-85, ומה שאתה עושה עם העשרים אחוז הנוספים. ככה אני חי את החיים שלי".

"תמצא את הדלת, תמצא חלון"

גם אחרי הרווארד הדרך לא הייתה ישרה. ריבלין סיפר שהגיש מועמדות לכ-100 מקומות עבודה בזמן התואר ולא התקבל לאף אחד מהם. "רוב האנשים, ברגע שהם מקבלים 'לא' הם מפסיקים. החוכמה היא להמשיך. תמצא את הדלת, תמצא חלון, כמו מים זורמים", אמר. הוא עצמו התחיל בהתמחות בקרן שוסטרמן, שהמשיכה לעבודה של חמש שנים, וגם הקים בהרווארד את כנס Harvard Israel הראשון. את התפיסה שלו לגבי מזל הוא מנסח כך: "דברים לא יפלו עלינו מהשמיים. אנחנו צריכים לייצר לעצמנו את ההזדמנויות להצלחה".

"תחיו את המוצר"

הרגע שהוביל ל-Bird התרחש באפריל 2018, כשישב עם חברו סם רוזן בשדרה בתל אביב וראה אופניים וקורקינטים חשמליים פרטיים חולפים לידם. רוזן שאל אם הוא מכיר חברה בשם Bird, שהתחילה לפעול בלוס אנג'לס שלושה חודשים קודם לכן. "הסתכלתי באינטרנט ואמרתי לו שזה הדבר הבא בישראל", סיפר ריבלין. הצעד הראשון שלו היה מעשי: הוא קנה שני קורקינטים, אחד לו ואחד לחבר. "לא רכבתי על קורקינט בימי חיי. רציתי לראות אם אני בכלל מתחבר למוצר". את הלקח הוא מעביר הלאה כטיפ מרכזי: "תתחברו קודם למוצר. אם אתה רוכב עליו, נופל, מנסה, אתה באמת יכול לבצע בו שינוי". בזמן שהיה בחברה זכה בתואר מיוחד כמי שרכב הכי הרבה מבין כ-1,500 העובדים.

באוגוסט 2018 עלו הקורקינטים לרחובות. ריבלין מודה שבזמן שישב עם רוזן לא היו לו הכישורים שמצפים מהם ממנכ"ל, ושלא היה לו ידע פיננסי. "הייתי במקום הנכון בזמן הנכון", אמר, והדגיש את חשיבות ההמלצות והרפרנסים שקיבל, שאפשרו לו לשכנע את המייסד, טראוויס ואן דר זנדן, שתל אביב תהיה השוק הבינלאומי הראשון של החברה.

תל אביב נראתה כשוק קטן, עיר של 450 אלף תושבים, אבל ריבלין מצביע על התנאים: קהל צעיר, תחבורה ציבורית חלשה ועיר שנחשבת לפקוקה ביותר ב-OECD. תל אביב הפכה אצלו לשוק מספר אחת בעולם מתוך 450 שווקים. כשהתייחס לתחרות שהצטברה סביב התחום, הוא הביא דוגמה מחיפה: "יש שם רחוב עם כל השווארמות הכי טובות. שווארמה מול שווארמה, וכולן מפוצצות, כולן מצליחות. כשאומרים לך 'הספר הזה פתח מולי', זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לך".

"יש דבר כזה שנקרא סופרת צללים"

אחרי שעזב את Bird, ריבלין חיפש את הצעד הבא וגילה בייעוץ תעסוקתי בהרצליה שיש לו סיפור שכדאי לספר. הוא הסס: "אמרתי לה שאני לא יודע לכתוב, אני דיסגרף ויש לי בעיות קשב וריכוז". היועצת הציעה לו להיעזר בסופרת צללים, והוא פנה לענת שנקמן. "כל יום ראשון בין עשר לאחת הייתי יושב ומדבר והיא הייתה כותבת". תוך שנה יצא הספר. "הוא הגיע למקום הראשון בישראל ברשימת רבי המכר של ספרי העיון, והיה הרבה יותר זול מטיפול פסיכולוגי", הוא אומר בחיוך. מאז העביר מעל 300 הרצאות. בכל פרק בספר מופיע אדם מחייו, ביניהם נוסייר יאסין, מייסד Nas Daily שהכיר בהרווארד, וביל קלינטון, אותו פגש פעמיים וששמו נתן לאחד הפרקים. בסוף הספר הוא הוסיף את כתובת המייל והטלפון שלו, "כדי שידברו איתי".

"פשוט תעשו"

כשהתבקש לבחור טיפ אחד, ריבלין חזר לשורה שפותחת את הספר, שהוא מייחס לחברו שלמה זרחיה: "פשוט תעשו". לדבריו, זה נכון גם כשחסר ידע: "בשלוש השנים האחרונות הקמנו חברת השקעות. אין לי ידע פיננסי, אז אתה יודע את מי אתה מביא כדי לייצר את זה". טיפ נוסף הוא לבנות לעצמך קבינט של מנטורים מתחומים שונים, כדי שתהיה אפשרות להתייעץ בכל נקודה בדרך.

את תפקידיו הבאים הוא מתאר כאלה שיהיו קשורים בשיפור פני החברה הישראלית ובתיקון עולם, ושיגרמו לו "להתעורר מדי בוקר בשמחה ובהתרגשות", וגם אז, "אמשיך לשאוף לדבר הגדול הבא".