מאימון ועד תובנות נדל"ן: פיני גרשון על כדורסל, יוון והזדמנויות נדל"ן

מאמן הכדורסל והאישיות הישראלית האגדית פיני גרשון מצטרף לפרק הנוכחי של תכנית הרדיו "בונים רחוק" בהנחיית אביב כהן ומרב מילר, כדי לדון בתפקידו החדש בכדורסל הבולגרי ומשתף תובנות כנות מחוויותיו ביוון, במיוחד הפוטנציאל המפתיע של שוק הנדל"ן באתונה

פיני גרשון, הידוע בתרומות המשמעותיות לכדורסל הישראלי, הוא האורח בפרק הנוכחי של תכנית "בונים רחוק", בהנחיית מרב מילר ואביב כהן. 

מה היה לגרשון להגיד על התפקידים המקצועיים שעשה בחו"ל? על השקעות נדל"ן במדינה מעבר לים? ועל החיבור של הישראלים לתרבות של יוון?

מזל טוב על התפקיד החדש, פיני!

כבר בתחילת השיחה, גרשון אישר באופן רשמי על כניסתו לתפקיד החדש כמנהל המקצועי של נבחרות בולגריה בכדורסל. חדשות אלו מסמנות חזרה להנהגת כדורסל בינלאומית עבור המאמן הוותיק. לגרשון יש אזרחות בולגרית, אותה קיבל בזמן אימון אולימפיאקוס ביוון בשנת 2006. הוא ניצל את מורשת סבו הבולגרי ואת אימון נבחרת בולגריה כדי לעזור למשפחתו להשיג דרכונים. הוא ציין במיוחד שתפקידו בהבאת נבחרת בולגריה לטורניר הגמר של אליפות אירופה היה גורלי בקבלת אזרחות כבוד, ולאחר מכן ארגן קבלת אזרחות לבנותיו וכעת לנכדיו. 

מעבר לעבודתו בבולגריה, גרשון גם דן בפרויקטי הכדורסל המתמשכים שלו בישראל. הוא מנהל מיזם המספק ייעוץ מקצועי לשחקני כדורסל וקבוצות בליגות שונות. הוא גם מנחה פודקאסט ומלהטט בין מספר עבודות, ומציין שחמישה או שישה תפקידים מרגישים "יותר מדי" לגילו, אך הוא חש חוסר שקט כשהוא לא עובד. הוא התלוצץ, "בעדה שלי אומרים אנחנו כבר ננוח, אתם יודעים איפה".

המעבר מצהוב לאדום – מישראל ליוון

חלק משמעותי מהשיחה התמקד בתקופתו של גרשון כמאמן אולימפיאקוס באתונה משנת 2006. הוא תיאר את המעבר ממכבי תל אביב ("מצהוב לאדום") ככזה שקרה אחרי הצלחות גדולות בישראל. הוא עבר לאתונה, כפי שהיה הכרחי לאימון ביורוליג, שנחשבת לליגה השנייה בטיבה בעולם והטובה ביותר באירופה. הוא גר באזור פיראוס (שם ממוקמת אולימפיאקוס), ליד אתונה. גרשון סיפר שהחיים שם היו טובים, על אף המצב הכלכלי המאתגר ביוון באותה תקופה. הוא היה עד מקרוב למאבקים הכלכליים, כולל תורים בתחנות דלק סגורות לאחר ההתרסקות שלאחר האולימפיאדה. למרות אזהרות מתושבים מקומיים שהוא עלול לא לראות את כספו בשל חוסר היציבות, הוא ציין שבעלי אולימפיאקוס היו מיליארדרים שרכשו את המועדון כשהוא הגיע.

גרשון שיתף אנקדוטה על האינטראקציה הראשונית שלו עם הבעלים החדשים והכוונה שלהם להחתים שחקן בולט בסכום משמעותי (2.7 מיליון יורו לעונה על תקציב של 7.5 מיליון יורו). הוא יעץ נגד זה, בטענה שהמחיר גבוה מדי להשפעה מובטחת. למרות שהבעלים הראשוני הקשיב, הבעלים החדשים בסופו של דבר החתימו את השחקן, שאז נפצע חודש לאחר מכן וסיים את העונה.

"אני טמבל גדול… כשהתחלנו לראות שיש נפילה ביוון היה פחד להשקיע. המחירים היו ברצפה"

בכל הנוגע לדיון על שם התכנית, "בונים רחוק", גרשון פירש אותו לא רק פיזית אלא בנייה לעתיד. הוא הודה בהחמצה משמעותית בכל הנוגע להשקעת נדל"ן באתונה במהלך שהותו שם.

גרשון הסביר שבמהלך המשבר הכלכלי, המחירים היו נמוכים ביותר, כשהיוונים מכרו נכסים כמו זהב או דירות רק כדי להתקיים. הוא ראה דירות באזורים נחשקים כמו גליפדה או ווליאגמני ב-40,000-50,000 יורו. עם זאת, הפחד מנע ממנו להשקיע. הוא הודה שהיו לו כספים זמינים מתקופתו באולימפיאקוס, אבל "כמו טמבל", קנה במקום זאת אדמה בישראל. בדיעבד הוא הכיר בכך שהמשבר הציג הזדמנות.

"אתונה היא הזדמנות השקעה"

כעת, הוא מציע את הנדל"ן באתונה כהזדמנות השקעה. הוא תיאר את אתונה באופן חיובי, תוך ציון היופי שלה, האוכל המצוין, המוזיקה, והאנשים מסבירי הפנים, ומדגיש שיוונים בדרך כלל ידידותיים לישראלים. הוא הדגיש את הנוחות של זמן הנסיעה הקצר, שש שעות מדלת לדלת מישראל. הוא הרגיש שם בטוח ולא חווה אנטישמיות, ותיאר את עצמו כ"עטוף בצמר גפן".

גרשון נשאר באתונה שנתיים וחצי לפני שהוזעק בחזרה למכבי תל אביב, וציין שאחרת ייתכן שהיה נשאר זמן רב יותר. הוא חזר והדגיש שאתונה מציעה תחושת שלווה, הפסקה מהבעיות ישראל. הוא מאמין שישראלים לא צריכים לעזוב את הארץ לצמיתות אלא יכולים למצוא "עולם אחר" ו"שקט נפשי" על ידי בעלות על נכס ביוון, באמצעות קניית בית ביוון.

"היום יש חברות שמנהלות את הכל בשביל הבעלים"

עבור משקיעים פוטנציאליים, הוא הדגיש את זמינות שירותי הניהול שמטפלים בכל דבר, משיפוץ וריהוט ועד התמודדות עם בעיות יומיומיות כמו נזילות או תיקונים. גרשון הזכיר סוגי השקעות שונים, כולל בעלות על חדר במלונית, שלדבריו יכולה להניב תשואה של 18%. יתרון מרכזי עליו הדגיש הוא שברגע שאתה משקיע, מישהו דואג לאישורים הנדרשים, ההיבטים המשפטיים והחשבונאות. לדבריו, "שיפוץ בניין וקבלת היתרים, אפילו במרכז העיר, אורכים כשנה, משמעותית מהר יותר מאשר בישראל".

"חנייה בתל אביב עולה יותר יקר מדירה באתונה. זה מטורף"

גרשון השתמש בהשוואה בולטת זו מספר פעמים כדי להדגיש את המחיר הזול יחסית של דירות באתונה להשקעה בהשוואה לישראל, במיוחד תל אביב. הוא ציין שבעוד שבתל אביב אפשר להשיג תשואה של 2-3% (אם משפצים נכס ישן), אתונה מציעה תשואות סביב 10%. יתר על כן, הוא ציין שהמחירים בישראל "לא בפרופורציה", ואי אפשר לקנות שום דבר משמעותי במחיר ההתחלתי של דירה באתונה, "אולי מלבד מחסן עם עכברים", לדבריו.

המנחים וגרשון התייחסו גם ליתרונות המס למשקיעים ישראלים ביוון. הוא הסביר שבתחילה אין מס על ההשקעה עצמה. בשל אמנת המס בין יוון לישראל, ישראלים כפופים בעיקר למדיניות המס היוונית בנוגע לנכס יווני. באופן מכריע, יוון מציעה פטור ממס שבח לעד שלוש דירות לאדם, וזוגות נשואים נחשבים לישויות נפרדות לצורך זה, מה שמאפשר פוטנציאלית לזוג להיות בעל שש דירות ללא מס. הוא מצא מדיניות זו "לא נורמלית" בהשוואה לישראל.

מעבר לתשואה – חשיבות עליית הערך

מעבר לתשואה, גרשון הדגיש את החשיבות של עליית ערך הנכס. הוא שיתף מניסיונו האישי על קניית דירה לפני ארבע שנים שכמעט הכפילה את ערכה (עלייה של 180%). הוא הסביר שבאתונה, כמו באזורים צפופים כמו צפון תל אביב או בני ברק בישראל, יש שטח מוגבל. בנייה חדשה דורשת לעיתים קרובות שיפוץ או בנייה מחדש בתוך מבנים קיימים, והחלפת הכל מלבד העמודים הראשיים. מחסור זה תורם לעליית ערך הנכסים.

גרשון גם הציע פרספקטיבה על הסנטימנט של "הוצאת כסף" מישראל. לדבריו, הרבה כסף ישראלי כבר מוחזק בחו"ל, והשקעה בנדל"ן כמו באתונה יכולה להיות דרך לנצל כספים אלו.

"תבואו לראות בעיניים"

גרשון המליץ בחום לכל מי ששוקל קניית דירה ביוון או באתונה, לבקר ולראות זאת בעצמו. הוא ייעץ ללכת ברחובות, לבדוק את השכונה, קרבתה לשירותים כמו מטרו, ואת האווירה הכללית. הוא צייר תמונה חיה של מרכז העיר אתונה, עם רחובות מדרחוב רבים מלאים בבתי קפה ואווירה נעימה, וציין שמחירי הקפה אחידים ונמוכים בהרבה מתל אביב. הוא גם שיבח את הכנסת האורחים היוונית, במיוחד את השירות המקצועי בטברנות.