העמקת שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל ליוון בשנים האחרונות מסמנת שיא חדש במערכת יחסים ארוכת שנים, עם דגש מיוחד על השקעות נדל"ן, הסמכי סחר ותיירות בהיקפים צומחים. המשקיעים הישראלים הפכו בשנים האחרונות לשחקן מרכזי בשוק הנדל"ן היווני, תוך ניצול הזדמנויות ייחודיות והשגת תשואות גבוהות. כיצד מאופיינת ההתפתחות ביחסים בין המדינות? מהי השפעת שיתופי הפעולה על שוק הנדל"ן ביוון? ומתי הפכה יוון ליעד תיירותי פופולארי עבור ישראלים?
יחסי יוון-ישראל התפתחו באופן משמעותי לאורך השנים, מיחסים קרירים לשותפות אסטרטגית חזקה. בתחילה, היחסים היו מוגבלים בשל תמיכת יוון בצד הערבי בסכסוך הישראלי-ערבי – יוון אף הצביעה נגד תוכנית החלוקה ב-1947, בעיקר בשל אינטרסים כלכליים מול מדינות ערב. לאחר שנים של יחסים מוגבלים ולעתים אף עוינים, ב-1990 היחסים בין המדינות עברו מ'נציגות דיפלומטית' לרמה של פתיחת שגרירויות. ב-1992, נערך ביקור רשמי ראשון של ראש ממשלת יוון קונסטנטינוס מיצוטקיס בישראל, ובשנת 2000 נערך הביקור הרשמי הראשון של נשיא יוון קוסטיס סטפנופולוס בישראל.
ב-15 השנים האחרונות, על רקע השינויים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון והאתגרים הכלכליים שחוותה יוון, היחסים בין המדינות עברו טרנספורמציה משמעותית. מה שהחל כקשר דיפלומטי וכלכלי בסיסי, התפתח לשותפות אסטרטגית עמוקה, המשלבת אינטרסים כלכליים, אנרגטיים ותיירותיים. ב-2010 החלה התקרבות משמעותית בין המדינות, עם ביקורו של ראש הממשלה גיורגוס פפנדריאו בישראל וביקורו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ביוון. באותה שנה יצא סגן שר החוץ, דני איילון, לביקור ביוון, בו סיכם עם מקבילו היווני על הרחבת הקשרים הבילטרליים בין המדינות. באותה שנה חתמו המדינות על הסכם התעופה המחליף הסכם ישן מ-1952 ומסדיר נוהלי תעופה בין המדינות.
בשנת 2013 נערך G2G ראשון (ועידה בין-ממשלתית), אשר במסגרתו הגיע ראש ממשלת יוון, אנטוניס סמאראס, עם משלחת ממשלתית מורחבת לביקור רשמי בישראל. בנוסף, בשנה זו נחתמו הסכמי שיתוף פעולה חדשים בין שתי המדינות. ב-2016 נערכה ועידה משולשת ראשונה של יוון, קפריסין וישראל בניקוסיה.
בשנת 2020, ראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטקיס, הגיע לישראל יחד עם שישה משריו "כדי לסמל את השותפות האסטרטגית בין המדינות, ואת הקשר הרגשי העמוק בין היוונים לישראלים", הסביר מיצוטקיס. "יוון וישראל הצליחו לנהל את משבר הבריאות חסר התקדים הזה בצורה מוצלחת, וביקורי אצלכם הוא עדות להצלחה הזו. אנחנו חוגגים 30 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים המלאים. פסגת ראשי הממשלה מסמלת את הבחירה של המדינות להמשיך לקדם את הקשר ביניהן. שיתוף הפעולה הזה מגיע לשיאים חסרי תקדים. יש פה פוטנציאל אדיר לפעולות בתחומים רבים: תיירות, השקעות, הגנה, טכנולוגיה, חדשנות וגם בריאות. שיתוף הפעולה הוא הכרחי לחיזוק היציבות, הביטחון והשגשוג של העמים".
על רקע הביקור, הוסיף ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, כי "יש תחומים נוספים לשיתוף פעולה, כמו חקלאות ימית ותיירות – מדי שנה מגיעים 1.2 מיליון תיירים ישראלים ליוון".
ב-2021, נחתם מזכר הבנות לחיבור ישראל לרשת החשמל האירופית, במעמד שרי האנרגיה של ישראל, קפריסין ויוון בניקוסיה. כבל החשמל התת ימי אירו-אסיה יונח בים התיכון לאורך כ-1,500 ק"מ ויחבר בין רשתות החשמל של שלוש מדינות.
כמו כן, סיכמו השרים לשתף פעולה בנושא הגנת הסביבה וקידום נושא האנרגיות המתחדשות בהתאם להסכם פריז, לקדם יחד שיתופי פעולה והעברת מידע מקצועי בתחום האנרגיה בכלל והכנת הסייבר בפרט. על רקע החתימה, אמר שר האנרגיה יובל שטייניץ כי "כבל החשמל התת ימי יאפשר לנו לקבל גיבוי חשמלי מרשתות החשמל של יבשת אירופה בעיתות חירום ויתמוך ביכולתנו להגדיל בצורה משמעותית את ההסתמכות על ייצור חשמל מאנרגיה סולארית".
התפתחות היחסים הכלכליים בין ישראל ליוון
היחסים הכלכליים בין המדינות מבוססים כיום על שלושה היבטים מרכזיים. הראשון והמשמעותי ביותר הוא משולש האנרגיה של ישראל, יוון וקפריסין, שנחתם ב-2016, להפקת גז טבעי משדות תמר, לוויתן ואפרודיטה. הסכם זה יצר תשתית חשובה לשיתוף פעולה ארוך טווח בתחום האנרגיה, תוך ניצול היתרונות היחסיים של כל מדינה.
ב-2020 נחתם הסכם הנחת צינור הגז East Med בין יוון, קפריסין וישראל, שיאפשר ייצוא של גז טבעי מישראל וקפריסין לאירופה. במעמד החתימה, אמר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, כי "זהו יום היסטורי משום שיש כאן שיתוף פעולה שהולך ומתבסס בין יוון, קפריסין וישראל, ממש ברית במזרח הים התיכון, שהיא גם כלכלית והיא גם מדינית והיא גם מוסיפה לביטחון וליציבות של האזור, לא נגד אף אחד אבל למען הערכים ולטובתם של אזרחי המדינות שלנו".
ראש ממשלת יוון אמר בנאומו בפסגה כי "חתמנו על הסכם טוב שמשמעותו שיתוף פעולה אסטרטגי באזור שצריך ביטחון ושלום. איסטמד הוא קו למען השלום של כל מדינות האזור". שר האנרגיה יובל שטייניץ אמר לאחר הטקס כי "שיתוף פעולה זה יחזק את היחסים בין המדינות, יהווה אבן דרך ביצירת מרכז של גז טבעי במזרח התיכון ויהפוך את מדינת ישראל לשחקן משמעותי במשק האנרגיה האירופאי".
ההיבט השני הוא מערכת הסכמי הסחר המתקדמים. בשנת 2010 הסתכם הסחר הדו־צדדי בין המדינות ב־412 מיליון דולר, לעומת שנת 2017 בה הגיע ל־610 מיליון דולר. צמיחה מרשימה זו משקפת את העמקת הקשרים העסקיים בין המדינות ואת הגיוון ההולך וגובר בתחומי הסחר. ב-2022 נחתם הסכם בין מכוני הייצוא של שתי המדינות, שנועד להרחבת ההזדמנויות העסקיות.
ההיבט השלישי, שהפך למשמעותי במיוחד בשנים האחרונות, הוא אמנת המס בין ישראל ליוון, שנחתמה בשנת 1995 ונכנסה לתוקף ב-1999, המהווה מסגרת משפטית חשובה המסדירה את היחסים הפיננסיים בין שתי המדינות. מטרתה העיקרית היא למנוע כפל מס ולהגדיר כללים ברורים למיסוי הכנסות ונכסים הקשורים לשתי המדינות. אמנה זו, שבמקור נועדה להקל על פעילות עסקית בין המדינות, הפכה לכלי מרכזי בעידוד השקעות ישראליות בשוק הנדל"ן היווני.
האמנה קובעת עקרונות מרכזיים בתחום המיסוי, כאשר בנושא נדל"ן ניתנת ליוון זכות מיסוי בלעדית על נכסים בשטחה. לפי הנוסח באנגלית של האמנה, משקיעים ישראלים ביוון נדרשים לשלם מס רק ביוון ולא בישראל. בנוסף, האמנה מסדירה מנגנון לחילופי מידע בנושאי מס בין המדינות.
ההסדרים שנקבעו באמנה הפכו את ההשקעה ביוון לאטרקטיבית במיוחד עבור משקיעים ישראלים, בעיקר בתחום הנדל"ן. שיעורי המס המופחתים כוללים מס רכישה של 3.09 בקניית בית ביוון, פטור ממע"מ על נכסים מעל 6 שנים, מס מופחת של 9% על דמי שכירות עד תקרה של 12,000 אירו בשנה, ופטור ממס שבח למחזיקי עד שלוש דירות.
התפתחות משמעותית נוספת חלה בשנת 2021, כאשר יוון אימצה את אמנת ה-MLI של ה-OECD. אמנה זו מייעלת את יישום ההוראות הסטנדרטיות באמנות המס הקיימות ומחזקת את שיתוף הפעולה בין המדינות בתחום המיסוי.
השפעת שיתופי הפעולה על שוק הנדל"ן היווני
התאוששות הכלכלה היוונית בשנים האחרונות, המתבטאת בצמיחה מתמדת בתמ"ג בשנים האחרונות, יצרה הזדמנויות חדשות למשקיעים. הירידה המשמעותית באינפלציה, מ-9.6% ב-2022 ל-3.5% ב-2023, חיזקה את האמון בכלכלה היוונית והפכה את שוק הנדל"ן ביוון למושך במיוחד.
תוכנית "ויזת הזהב", המעניקה תושבות תמורת השקעה של 500,000 אירו, יחד עם הטבות מס משמעותיות כמו מס רכישה של 8% ומס של 15% על הכנסות משכירות, יצרו מסגרת תומכת להשקעות זרות בשוק הנדל"ן היווני. תוכניות מסוג זה מושכות משקיעים ישראלים, שמחפשים לא רק השקעות אלא גם אפשרויות מגורים ביוון.
מעבר לכך, ישראלים רוכשים נכסים לשימוש אישי או להשכרה לטווח קצר, מה שמגביר את הביקוש לדירות נופש ולמלונות בוטיק. בנוסף, שיתוף הפעולה הכלכלי הביא לעלייה בהשקעות זרות ישירות, מה שתרם לצמיחה הכלכלית של יוון ולשיפור התשתיות המקומיות, דבר שמושך עוד יותר משקיעים זרים, כולל ישראלים.
בנוסף, ישנה מגמה של התחדשות עירונית באתונה ובסלוניקי, עם משקיעים ישראלים המעורבים בפרויקטים של פיתוח ושיפוץ נכסים ישנים, מה שמוביל לעלייה בערך הנכסים ובשיפור איכות החיים באזורים אלו.
השקעות ישראליות בנדל"ן ביוון
השיפור ביחסים הדיפלומטיים בין המדינות בעשורים האחרונים מקנה למשקיעים ישראלים תחושת ביטחון רבה יותר בהשקעותיהם. כאשר מוסיפים לכך את עליית המחירים בשוק הדיור בישראל, אמנת המס ועידוד המשקיעים הסרים ביוון באמצעות הטבות שונות, מגמת הצמיחה של ההשקעה הישראלית בשוק הנדל"ן היווני מרשימה במיוחד.
ב-2025, משקיעים ישראלים הובילו את רכישות הנדל"ן הזרים ביוון, והיוו את קבוצת הקונים הגדולה ביותר, עם עלייה של כ-70% באישורי גולדן ויזה באוגוסט 2024 ועלייה נוספת של 42% ביולי 2025 לעומת יוני.
למרות ההזדמנויות הרבות, ישנם גם סיכונים שקשורים להשקעות ביוון, כמו חוסר יציבות כלכלית אפשרית או שינויים בחוקי המס. עם זאת, רבים רואים את השוק היווני כהזדמנות אטרקטיבית, במיוחד לאור התשואות הגבוהות יחסית.
מגמות בתיירות ישראלית ליוון
יוון היא מעצמת תיירות עולמית – בכל שנה מגיעים ליוון מעל 30 מיליון תיירים, התיירות מהווה כ-20% מהתוצר הכלכלי של יוון, וההכנסות מתיירות בשנת 2023 עמדו על כ-20 מיליארד אירו.
התיירות הישראלית ליוון הפכה לגורם משמעותי בכלכלה המקומית. יוון ממשיכה להיות אחד היעדים המובילים והפופולריים עבור תיירים ישראלים – היא נחשבת ליעד קרוב, בטוח וידידותי, עם יציבות בקווי התעופה. מעבר לכך, שוק התיירות ביוון מתאים להעדפות ישראליות, כמו ריזורטים בסגנון "הכל כלול" ופארקי מים.
621,000 מבקרים מישראל הגיעו ליוון ב-2024 (3.9 מיליון לינות, €419 מיליון הכנסות). ב-2025, יוון הפכה ליעד מספר 1 לישראלים עם למעלה מ-2.2 מיליון נוסעים מנמלי התעופה הישראליים (בעיקר בן גוריון), עלייה של כ-33% בנתח שלה מתוך כלל הנוסעים הבינלאומיים. אתונה רשמה עלייה של 51% בנחיתות ישראלים בחודשים ינואר–יולי 2025 (202,000 לעומת 134,000), כולל 1,052,064 ביולי–ספטמבר. סלוניקי המשיכה כיעד מוביל (11% מלינות ב-2024, מגמה דומה ב-2025).
התחזית לעתיד מצביעה על המשך מגמת הצמיחה ביחסים הכלכליים בין המדינות, עם דגש על פרויקטים משותפים בתחומי התיירות, האנרגיה המתחדשת והטכנולוגיה החקלאית. שיתוף הפעולה הישראלי-יווני ממשיך להתפתח ולהעמיק, כשהוא משלב באופן אופטימלי בין היתרונות היחסיים של שתי המדינות: ההון האנושי והטכנולוגי הישראלי מחד, והמשאבים הגיאו-אסטרטגיים והתיירותיים היווניים מאידך.
